כובע מאומץ
מכירים את הסיפורים על ילדים שמגלים שהם מאומצים דרך פליטת פה של שכנה , רכילות של ילדים בבית הספר? או
דף הבית » הסיפורים שלי
היום נפוץ לחפש סטנדאפיסטים במקום > מספרי סיפורים לאירועים
כשאני עולה על הבמה מול האנשים שמחכים לערב הסטנד אפ, אני פותחת ואומרת “ערב טוב, אני עדנה קנטי ואני מספרת סיפורים”.
מספרת סיפורים ולא סטנדאפיסטית. כי באמת, אני מספרת סיפורים, חלקם אמיתיים, חלקם עברו על יד האמת, סיפורים שאני כתבתי.
מכירים את הסיפורים על ילדים שמגלים שהם מאומצים דרך פליטת פה של שכנה , רכילות של ילדים בבית הספר? או
חז"ל לא כתבו את הפתגם הזה, היה טוב אם היו כותבים.שבת בבוקר, שיעור פילאטיס במכון.כל אחד צריך לקחת מזרן מהמתקן
ברחוב שדרות גת בקרית גת העניים גרו בבתי ה"רכבת" עם גינות שעל אף קוטנן גידלו בהן התושבים הרבה מאוד מהתוצרת
עגלת קניות עמוסה, עמוסה עמוסה בתור לקופה בחנות חצי חינם בהוד השרון. מאחרי הפסטות, האורז, הקטניות, בצק לפיצה והשימורים והקפואים
בלי ניתוחים פלסטיים, בלי אנטי אייג'ינג, איך הפכה הכלה המכוערת בן רגע ליפיפיה
אלוהים, תעשה שלא ייגמר הרגע. זאת המחשבה שעוברת בראשי כאשר אני עומדת מול קהל ומרגישה בכל רמח אברי שהאנשים מתמוגגים,
אהבה וצרות אחרות – הופעת חצר אינטימית בהוד השרון מוצאי שבת, 09/05/2020 – בשעה 19:00 מתים כבר לצאת לאירוע תרבותי?
אחד באפריל שנמשך…שלוש שנים! האם האחד באפריל יכול להימשך שלוש שנים? אתם בוודאי לא מכירים את לילך ואלן, אבל אתם
ידעתן? עד שנת 1971 לא הייתה זכות הצבעה בבחירות הארציות לנשים בשווייץ. ברוב העולם זכות זו הוענקה לנשים, על ידי
יש לי שתי חברות יפות ומדהימות, לא סתם יפות, מטופחות להפליא. איתן אני הולכת הליכה נמרצת בשבת בבוקר בחוף הצוק.
אישה צעירה נהרגה ועלתה לשמיים. בשמיים פנתה אל המלאך האחראי, התלוננה שאסור היה לקחת אותה כל כך צעירה ועמדה על
כל שנה, ביום האישה הבינלאומי, אני מקבלת הזמנות מקבוצות נשים, ארגוני נשים, חוגי בית של נשים ועיריות שרוצות לשמח את
משרד ההוצאה לפועל הוא לא המקום הכי שמח בעולם. זה המקום אליו מתנקזים הסכסוכים, הריבים והיצרים האפלים ביחסים הבינאישיים בכל תחומי
אחרי שדקל נולד, היינו יושבים כמשפחה, אוכלים ארוחת ערב, ינקלה מפנה את השולחן ואני ודקל יושבים על הספה ואני מספרת
דוקטור פייזולה חזר מהעבודה במרפאה שלו בלוס אנג'לס ונסע במעלה ההר לבית שלו במרומי הבוורלי הילס. הוא נכנס הביתה, הוציא
הוא מצא חן בעיני אימא שלי. קודם כל הוא היה מהנדס. חוץ מזה, הבת כבר מזמן עברה את פירקה ומי
חטפו לנו את הילדה והביאו אחרת במקומה. יום אחד התעוררנו מוקדם בבוקר לרעש של פן. לא היתה לנו ילדה שעושה
זה סיפור על עיטור העוז שקיבלתי במלחמת יום הכיפורים. על הצלת חיי המפקדת שלי תחת אש. כשהייתי בצבא שרתתי במקום
שלוש לפנות בוקר ואני עומדת להרדם על ההגה ולהתהפך עם האוטו. הייתי צריכה להישאר בנופית. מי המטומטם שנוסע לבד בשעה
האשה שלי ידעה מתמטיקה יותר טוב מכל אחד אחר בעולם אמר רפי והוציא עוד קופסא של עוגיות. תאכלו, תאכלו הוא