אחרי שדקל נולד, היינו יושבים כמשפחה, אוכלים ארוחת ערב, ינקלה מפנה את השולחן ואני ודקל יושבים על הספה ואני מספרת לו סיפור.
אחרי שקותי נולדה, היינו יושבים כמשפחה, אוכלים ארוחת ערב, ינקלה מפנה את השולחן. אני דקל וקותי יושבים בספה. דקל מצד זה וקותי מצד זה, ואני מספרת להם סיפור.
אחרי שאיילת נולדה, היינו יושבים כמשפחה, אוכלים ארוחת ערב, ינקלה מפנה את השולחן, אני והילדים יושבים על הספה, דקל מצד אחד, קותי מצד שני, איילת על הברכיים שלי ואני מספרת סיפור.
אחרי שנטע נולדה, היינו יושבים כמשפחה, אוכלים ארוחת ערב, ינקלה מפנה את השולחן, אני והילדים יושבים על הספה, קותי מצד אחד, איילת מצד אחד, נטע על הברכיים שלי ודקל משחק על השטיח ומתקן אותי מהזיכרון כשאני טועה או מתבלבלת.
עכשיו הילדים כבר גדולים מידי לסיפורים של אימא. וגם ינקלה כבר לא נמצא פה כדי לסדר.
אבל יש נכדה ואני חוזרת איתה על כל הסיפורים החל מחמישה בלונים ומרים ילק שטקליס עד סיפורי נרניה ואי הילדים.
אני רק מתפללת שיהיה לי כוח לספר גם לנינים.