סטנדאפ לאירוע חברה או פעילות גיבוש חוג בית

נולדתי בשנת 1954 בעיירה ארק בצפון פרס.
כל השנים הייתה העיירה ארק סתם עיירה פרסית שאף אחד לא הכיר, והנה בנו בה הפרסים את הכור האטומי שלהם והפכו את עיר הולדתי לעיר שעיני כל העולם נשואות אליו ומפחדות ממנו.
אימא שלי אמרה לי שנולדתי שבועיים אחרי פסח. מאחר שאי אפשר לכתוב בתעודת הלידה "שבועיים אחרי פסח", חשבתי שהתאריך 5.5.1954 הוא ממש תאריך עם מזל ואימצתי אותו. אחר כך הסתבר שאפשר להמיר את תאריך הלידה המוסלמי לתאריך גרגוריאני אבל אני לא משוגעת עד כדי לבדוק מה התאריך האמיתי, עוד יצא לי תאריך לא סקסי בכלל כמו 16.4 ואני כבר התאהבתי בתאריך חמש חמש שהמצאתי לעצמי.

המשפחה שלי עלתה לארץ בשנת 1959 ושוכנה בשכונת הרכבת בקריית גת בדירת שניים וחצי חדרים עם שירותים בחוץ ומיטות סוכנות בפנים.
למדתי שנתיים בבית הספר חב"ד בקריית גת. במשך השנתיים האלו פחדתי פחד מוות מאלוהים ומהתמונה של הרבי מלובביץ שהייתה תלויה על הקיר, עד שאימא שלי עוד לפני שהמושג "לימודי ליבה" היה שגור כל כך, החליטה שמספיק עם הדת והעבירה אותי לבית ספר חילוני. בבית הספר החילוני התפלאתי במשך כמה חודשים איך התקרה לא נופלת על התלמידים שבמקום להגיד "השם" ו"אלוקים" הם אומרים אדוני ואלוהים.

בבית הספר התיכון על שם רוגוזין בקריית גת הייתי עילוי במקצועות רבים, בעיקר במתמטיקה. אפילו המורה אפשטיין אמרה פעם לגילה אזולאי שהייתה חובבת גדולה של חצאיות מיני ואיפור על העיניים "בגלל שאת לא לומדת את תקבלי ארבע בתעודה" ומייד תקנה את עצמה ואמרה "את לא תקבלי ארבע, כי את לא משקיעה. את תקבלי אפס בתעודה. בגלל שעדנה משקיעה, היא תקבל ארבע". ובאמת, בתעודת הבגרות שלי יש ציון בלתי מספיק במתמטיקה ועד היום אני לא ממש יודעת את לוח הכפל.

בצבא שירתי בין השנים 1972-1974 בכור האטומי בדימונה ובמלחמת יום הכיפורים קיבלתי את עיטור העוז על הצלת חיי המפקדת שלי תחת אש.
מי שלא מאמין, מוזמן לבוא להופעה "אהבה וצרות אחרות" ולשמוע בדיוק איך זה קרה.

השתחררתי מהצבא ונסעתי ברכבת עם מזוודה אדומה להתגלגל ברחוב אבן גבירול בתל אביב, כמעט נפלתי לתוך כל הפחים שמחכים לבנות עיירות פיתוח שמגיעות לעיר הגדולה אבל אף על פי שאין לי הרבה מידי שכל, הצלחתי לצאת מכל אותם הפחים.

מופע לערב גיבוש שכולם יזכרו

למדתי באוניברסיטת תל אביב ספרות ולשון. שנאתי את הלימודים לכן סיימתי את כל המטלות ראשונה מכל המחזור. כמו מישהו שבולע מהר מהר תרופה מרה במיוחד. עם תואר אקדמאי ביד הלכתי להיות אשת מכירות של מכונות צילום ופקסימיליות.
התחתנתי, ילדתי, ילדתי, ילדתי, ילדתי -בסך הכל ארבע פעמים.
כל ילד נתן לי מתנה שני קילו שנשארו עלי עד עצם היום הזה ואוטוטו אני עושה דיאטה ומשילה אותם. כדי להיות אימא טובה הלכתי ללמוד הוראה בסמינר הקיבוצים, לימדתי בשני בתי ספר, משניהם פיטרו אותי אחרי שנה. מסיבות טובות בהחלט.
חזרתי להיות אשת מכירות והבנתי שאני ממש מצליחה בעבודה מפני שאני, כמו כל אנשי המכירות, מספרת סיפורים לאנשי הרכש.
לכן, החלטתי ללכת לדבר האמתי.

מספרי סיפורים

למדתי שנתיים בבית אריאלה בקורס מספרי סיפורים והמשכתי בסדנה של יוסי אלפי שמייד אחרי השיעור הראשון הזמין אותי להופיע בפסטיבל מספרי סיפורים. מאז אני מספרת בחוגי בית, מתנסים, חדרי מורים, גמלאים, חברות ביום האישה, בימי הולדת ובכל מקום בו מחפשים בידור איכותי שמשלב בתוכו גם קצת תרבות.