אני חושבת שאנשים מגזימים בערך של הרגשות שלהם.
פרסמתי מודעה למכירה של הרכב של הבן שלי
כל מיני אנשים התקשרו, בעיקר סוחרי רכב שהיציעו לי בערך חצי מהמחיר אבל הם מבטיחים שהם מביאים מזומן בשטרות וסופרים לי ממש לתוך היד
התקשרו אבות שרצו את האוטו לבנות שלהם,
התקשרו בנים שרצו את האוטו לאימא שלהם.
חלק באו לראות וחלק לא באו לראות.
הכי מרשים היה גבר עם קול צרוד ונמוך ששאל את כל השאלות שאפשר להעלות על הדעת, ביקש וקיבל את כל המסמכים של הביטוח, של הטיפולים, של רשיון הרכב. אחרי איזה עשרים שיחות קבענו שהוא יבוא לראות את הרכב. הוא בא. יצא מהרכב שלו, הסתובב סביב הרכב למכירה, דפק פה, דפק שם, התכופף לראות גם מלמטה, התרחק קצת כדי לקבל מבט מרחוק ואחר כך אמר את המשפט שאף אישה לא רוצה לשמוע בדייט ראשון. הוא אמר "האמת, לא כל כך התחברתי לרכב" והלך.
ואני? אני עמדתי המומה. מה לא התחברת? ניסית להכיר אותו? ניסית להכיר צדדים אחרים שלו? אם היית יושב איתו קצת ההתחברות היתה כבר מתרחשת. איך אפשר לפסול מישהו על סמך היכרות כל כך שטחית? איך אתה אומר את זה בקול רם ממש ליד הרכב? מה, אין לו רגשות?
אבל הוא כבר הלך והרכב עומד עדיין נכלם בחנייה ואני מפחדת להראות אותו לעוד מישהו, שלא יעליבו אותו שוב.
