אמא צדיקה

אמרתי לבן שלי שיראה איזו אימא צדיקה יש לו.
הבן אמר שלפעמים זה לא חוכמה להיות צדיקה.
אני מדברת על הרכב שרציתי למכור. במחיר 37,000 שח. עובד בחברת הייטק, באזור התעשייה הקרוב לביתי, בא לראות את הרכב. רצה לקנות בשביל אימא שלו . הוא רצה לקחת אותו למכון לבדיקה רק שאין לו זמן. בחברות ההיטק לא שמעו א החזון של הרצל עבור המדינה היהודית, בה כל אחד יעבוד שבע שעות ביום. אז אין לעובדים רגע לנשום, בטח לא שעתיים כדי לקחת רכב לבדיקה. ביקשתי ממנו שיעביר לי 450 שח ואני אלך לעשות את הבדיקה במכון ואראה לו את התוצאות. כי למספרי סיפורים יש בדרך כלל יותר זמן מאשר להייטקיסטים.
הוא שלח את הכסף, אני הלכתי למכון בכפר סבא.
הרכב על הפנים, המנוע, הדחיסה, הקירור. בקיצור, לא רכב בשביל לקנות לאימא.
אמרתי לקונה הפוטנציאלי שהרכב לא ממש בסדר והצעתי להחזיר לו את דמי הבדיקה.
הוא לא רוצה, אמר שהבדיקה היא האחריות שלו.
בכל זאת החזרתי לו חצי מהסכום. אחריותו או לא אחריותו, לקח את הכסף שהחזרתי.
זאת הצדיקות שלך? שאל הבן
לא, אמרתי לו, זאת רק ההתחלה.
בחור צעיר בן 22 ממודיעין התקשר, אמר שהוא יבוא לקחת את הרכב במחיר 30,000 שח. יבוא, ייתן כסף וייקח. אפילו בלי לבדוק
האמת, מה רע? יבוא, ישלם, ייקח.
אחרי לא הרבה מידי מחשבות התקשרתי לבחור ושאלתי אותו אם הוא סוחר ובכלל, בשביל מי הוא צריך את הרכב.
בשבילי, הוא אמר, השתחררתי מהצבא, מצאתי עבודה וצריך רכב.
הבנתי שזה לא סוחר וזה סתם בחור נאיבי שצריך רכב כדי להתפרנס.
אמרתי לו שאני לא מסכימה למכור לו ושיעשה טובה, בחיים לא יקנה רכב בלי לבדוק.
בסוף מכרתי לסוחר רכב שראה את דוח הבדיקה . בגלל שהוא ראה את הדוח הוא קנה במחיר 24,000 שח.
נו, צדיקה? שאלתי את הבן
המסקנה של הבן שלי היא שזו לא חכמה להיות צדיקה כשאת לא צריכה את הכסף להישרדות שלך. אם ממש היית צריכה את הכסף יכול להיות שלא היית צדיקה כזאת גדולה.
ואני חושבת שזה לא נכון. הבנקים שעושקים את האנשים עם העמלות והריביות. הבנקים שזורקים אנשים מהבתים שלהם. מגרשי המכוניות שמשנים את המונים של המכוניות כלפי מטה. הסופרמרקטים שדורסים את החקלאים ומעלים את המחירים רק כי הם יכולים. לא עושים את זה בשביל ההישרדות. הם עושים את זה כי הם יכולים להרוויח על חשבון העניים ועל חשבון העשירים.
כשהפסדתי 6000 שח כדי לא לדפוק בחור צעיר בצעדים הראשונים של העצמאות הכלכלית שלו, היתה לי הרגשה שאני הכי עשירה מאי פעם.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן