רק שתדעו לכם שאני לא קמצנית,
אני אחד מהאנשים הנדיבים ביותר בעולם. אם נופל לידי משהו טוב, אני מיד מחלקת אותו עם החברים הטובים והמשפחה. כמובן שלא השארתי את העונג מסיפורים לאלן רק לעצמי, סיפרתי לכל החברים וכל פעם שאלן בא להתעדכן, היו אצלי עוד חבר או שניים שעזרו לנו להסתדר עם סבך הנדלן שנפל לידיים של אחי. כך שאירועי "קלסר הנדלן של אלן בעניין הירושה של יוסי" הפך להיות אחד הבילויים היותר מהנים שלנו. לא פעם השתתף באורגיית הנדלן הזאת גם אחי יוסי שמצד אחד הלך והסתבך עם היורשים בבית המשפט, מצד שני, מצא עונג בלהיטות של אלן להיות שותף במיזמים העסקיים.

הסיפור הזה היה נמשך עד היום אלמלא באחד הימים, במסיבת נדלן ממש מוצלחת בבית שלי, השתתפו אלן, אישתו לילך, כמה חברים, וגם אחי יוסי. אלא שהפעם, באופן יוצא מן הכלל השתתפה גם אישתו של אחי, סמדר, שישבה ושמעה באזניים נפעמות על ירושת הענק שבעלה ירש ועל המיליונים שנפלו לידיו כפרי בשל. לאחר מסיבה מוצלחת מאוד הלכו כל הנוכחים שמחים וטובי לב.
לא כולם היו שמחים וטובי לב.

בשעה שתיים בלילה צלצל הטלפון שלי, על הקו היה אחי יוסי. לא היה ברור אם הוא בוכה או צוחק.
מיד כשנכנסו לרכב בדרכם הביתה הוא הבין שיש איזו סערה נוראית בפתח. כשהיגיעו הייתה, היגישה לו אישתו מזוודה וציוותה עליו לארוז ולעזוב ברגע זה ממש את הבית. וככה היא אמרה לו
"אני התחתנתי איתך, יש לי דירה אחת בפתח תקוה, מיד הצהרתי על הרכוש הזה בפניך והדירה הזאת היא עכשיו הרכוש של שנינו, מעולם לא הסתרתי ממך שקל או אגורה והייתי פתוחה אתך לגמרי. והנה, אתה יורש מליונים ולא מספר לי כלום. מה התכוונת לעשות? לקחת את כל הכסף ולעזוב אותי? אז בבקשה, קח את כל הבגדים שלך וצא מהחיים שלי".

כל ההסברים של יוסי לא עזרו הוא סיפר לה שכבר שנים אחותו מלעיטה את אלן בסיפורי בדים שהיא ממציאה אבל זה לא שכנע את סמדר. איך זה יכול להיות, היא שאלה, כולם יודעים על הירושה הזאת, אחותך, בעלה, החברים שלהם, כולם כולם, וכמו האישה הנבגדת בסיפורים, האישה היא האחרונה לדעת.
שעות היא עמדה על דעתה, שעות הוא ניסה לשכנע אותה שמדובר בבדיחה שמנשכת כבר זמן רב מידי, אפילו לטעמו, והיא לא השתכנעה.

לבסוף, על אף השעה הממש מאוחרת, הם החליטו להתקשר אלי והיא עמדה על כך שידברו גם עם בעלי "כי ידוע שעדנה היא שקרנית והיא תעבוד גם עלי".
גם אני לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. שעה ארוכה סיפרתי לה את הסיפור כפי שאני מספרת לכם כאן, בסופו של דבר הערתי את בעלי שהוא לא שקרנית כמו אישתו וגם הוא סיפר לה את האמת.

לבסוף, אחרי שהיא השתכנעה, היא ביקשה לדבר איתי שוב ואמרה "איזו פדיחה, ממש לא נעים לי שעשיתי כזאת סצנה, ולא נעים לי שחשדתי בבעלי. אני מבקשת ממך רק בקשה אחת, שתשמרי את הסיפור הזה בסוד, שלא יצא החוצה, שישאר רק בינינו".
אז כמו שאתם רואים, שפתי חתומות.