עגלת הקניות

עדנה קנטי | מיום האישה הבינלאומי הופעות - עגלת הקניות

עגלת קניות עמוסה, עמוסה עמוסה בתור לקופה בחנות חצי חינם בהוד השרון. מאחרי הפסטות, האורז, הקטניות, השימורים והקפואים שמעתי “שלום עדנה”. “שלום” אמרתי לה. מצטערת, לא זוכרת מאיפה אני מכירה אותך”.
” את לא אמורה להכיר אותי אבל אני מכירה אותך ומעניין שדווקא עכשיו כשנזכרתי בך, עברת לידי”.
לא זכרתי, אבל זה לא מפליא, גם אנשים שאני ממש מכירה אני לא תמיד זוכרת. היא הזכירה לי.
“לפני שנה הזמנו אותך להופיע בסניף שלנו בעבודה לרגל יום האישה הבינלאומי (אני לא אכתוב איפה, כי לא ביקשתי רשות), סיכמנו מחיר, ואפילו שלחנו הזמנה. סוכם שההופעה תתקיים בלובי של מקום העבודה ושכל אחד יביא כיבוד מהבית.
יומיים לפני האירוע סיפרה מישהי בעבודה שהיא הייתה במסעדה מדהימה, במרפסת פתוחה על שפת הים ושגם האוכל וגם המקום היו חגיגה ממשית. אני, כיושבת ראש הוועד התלהבתי מההתלהבות שלה ופניתי אל המסעדה לקבל הצעת מחיר. הסתבר שאין לנו תקציב גם למסעדה וגם להופעה. החלטנו לוותר על ההופעה והלכנו על המסעדה. לא אגיד לך שהאוכל לא היה נפלא אבל אני רוצה להגיד לך שלמחרת בבוקר שאלתי את עצמי אם עשיתי עסקה טובה. באמת אכלתי טוב ונפלא, אבל, האם חווית האוכל הייתה שווה לי ולחברים בעבודה יותר מחוויה של סיפורים והופעה? מה נשאר לי מהמסעדה? עם מה הלכתי הביתה חוץ מאשר הרגשה של כבדות ואולי גם קצת צרבת?”

יום האישה הבינלאומי רעיונות

“נו, שאלתי אותה, מה גרם לך להיזכר בי ובסיפור הזה עכשיו?”
“כי זה בדיוק אותו מצב עכשיו, אנחנו עומדים להיכנס לבידוד של שבועיים ויש אומרים אפילו חודש, ואנשים, גם אני ביניהם, אוגרים אוכל כמו משוגעים. נשב בבית, נאכל ונאכל בלי הפסקה, ומה נעשה חוץ מלאכול, איך נעביר את הזמן? למה אנחנו לא מתנפלים על חנויות ספרים? תשבצים? פאזלים, משחקי קופסא? למה אנחנו לא מכינים פעילויות חברתיות מהנות שימלאו לנו את הלב? למה אנחנו קודם כל חושבים על איך למלא את הבטן? מה שיקרה עכשיו זה שבחודש הזה, במקום לרפד לנו את הלב בפעילויות מהנות ומעשירות, אנחנו מרפדים לעצמנו את התחת.”
אחרי הנאום הזה היא שמה לב שהתור שלה בקופה היגיע והיא התחילה לרוקן את ים המצרכים על הדלפק.

השארת תגובה