שלוש לפנות בוקר ואני עומדת להרדם על ההגה ולהתהפך עם האוטו.

הייתי צריכה להישאר בנופית. מי המטומטם שנוסע לבד בשעה כזאת?

בעלי לא בא איתי. כשאמא שלי מזמינה לאכול אוכל פרסי, שבגללו הוא התחתן איתי שום דבר לא ישכנע אותו לנסוע עם אשתו צפונה.

הזמינו אותי לספר סיפורים בנופית. אחרי קריית טבעון. נסחפתי עם הסיפורים. רק בשעה שתיים עזבתי. כבר אחרי חצי שעה נסיעה התחילו העיניים להעצם. פחד להמשיך לנסוע, פחד לעצור בצד הכביש.. אני צריכה לקחת טרמפיסטית. היא תשאיר אותי ערה. אבל יש רק בחורים טרמפיסטים.

ליד גבעת אולגה עומד בחור אתיופי צנום עם היד מושטת. הוא לא נראה מסוכן. עצרתי. דבר ראשון העברתי את התיק אחורה. בתיק יש את הכסף של ההופעה. מאיפה הוא נהיה שלושה אנשים. עצרתי לאחד ופתאום שלושה אתיופים צעירים רצים לכיוון האוטו. יופי, עכשיו מפחד אני לא ארדם על ההגה. מיד הושטתי יד והעברתי את התיק שוב קדימה.

אחד התיישב לידי, שניים אחורה. היגיעו לארץ בגיל צעיר. ההורים זוכרים חוות גדולות. היו להם חיים טובים, אבל הציונות בערה בהם. הם עזבו את החוות בשביל הקרוואנים של גבעת אולגה. עכשיו הם בשיכונים. גמרו את הלימודים והלכו גאים לצבא. אחד שוטף כלים במסעדה וגם טבח לעת מצוא. הוא אוהב את האוכל הישראלי, אבל אין כמו אוכל אתיופי.. השני עובד בחברה שמייצרת מיצים טבעיים. אה, זה אתם שכל היום משחקים בבגדים לבנים והמכונות מייצרות את המיצים לבד? כמו בפרסומות? הוא צוחק. אם היית רואה איזה שחור אני יוצא מהעבודה במכונות האלה .

עוד מעט מגיעים, מעניים אם ישדדו אותי כשירדו או עוד לפני זה. אני רואה אותו לוטש את העיניים לתיק שנמצא ממש לידו. למה אני לא רגילה לשים את התיק בבגאז'? אפילו הנייד בתיק. ישדדו אותי ולא אוכל לקרוא לעזרה. הלוואי שרק יקחו את התיק ולא ירביצו לי. לא בא לי עכשיו שבר בפנים.

הם נוסעים למועדון ברחוב המסגר בתל אביב. דווקא לא כולם גזענים. יש כמה מועדונים ברחוב המסגר שנותנים להם להיכנס. לאלה שמסננים אותם הם לא מתקרבים. המועדון הזה ברחוב המסגר הוא אחלה, אין שם כניסה לערבים.

הגענו לצומת הקאונטרי. אני דרוכה. אני יודעת שהמכה תבוא. נו, קחו כבר את התיק. וויתרתי עליו. אולי רק אבקש שישאירו לי את התעודות?

תודה רבה לך הם אומרים ויורדים. שכחו לחטוף את התיק. אני נועלת את הדלתות ומדליקה ווינקר. במראה אני רואה שנזכרו ששכחו לגנוב לי את התיק. הוא רץ אחרי. בחלום אני אפתח לך, מאנייק! הוא דופק עם משהו על החלון. זה הארנק שלי. כשהעברתי את התיק קדימה ואחורה הוא נפל לכסא. כשהם ירדו הוא נפל לכביש. תיזהרי הוא אומר. אל תשאירי את התיק פתוח, את רואה שדברים נופלים.